Plastic lace

בעקבות שיתוף פעולה כשל עם רפד לא מקצועי איבדתי כורסא אהובה משנות ה-50, אותה מצאתי ערב גשום אחד ברחוב קליי לפני עשר שנים. עברו כמה חודשים והתרגלתי לחלל הריק שהותירה, וויתרתי על רהיט חלופי -עד המפגש עם צלחת הפלסטיק הלבנה הזו ב"לגעת בעבר", חנות לפריטי בית יד שנייה בקינג ג'ורג'. הכורסה החדשה, שמורכבת מכיפת פלסטיק יצוקה היושבת על מבנה מוטות מכופפים, עומדת על קו התפר בין רהיט חוץ לרהיט פנים. צורתה מתכתבת עם העיגולים האחרים שמרכיבים את חדר המגורים, והיא גם קלה, נוחה וקטנת מימדים. ראיתי כורסאות עגולות דומות בעבר, אבל אף לא אחת מהן שבתה כך את ליבי באווריריות של סריג רשת דקיק.

Ironic

דווקא עכשיו, כשחם ודביק, והיעדים העיקריים שלי הם גן הילדים, מגרש המשחקים והבית ואני הכי 'באק טו בייסיקס' שאפשר, הפכתי לרגע לאייקון אופנה מקומי, כשצולמתי יום אחרי יום למדורי אופנת רחוב של שתי הוצאות.

"גו", גיליון 98

"את", גיליון 696

ואם כבר באופנת רחוב עסקינן, הנה כמה ממצאים מן העבר:

Courtesy of Yael Sloma (Thestreetwalker)

"ישראל היום"

Courtesy of my beautiful friend, Dania Heller

Mr. Goldfinger

בכותרת המתבקשת הזו, כשצלילי קולה של שירלי בייסי מהדהדים בראש, אני חונכת את המדבקות לציפורניים של "מינקס". מזה כמה עונות שאני רואה במגזינים ציפורניים במראה כרום, מבלי יכולת להתחקות אחרי מקור הפלא. הסנונית השנייה הייתה לא אחרת מאנה דלו רוסו, מלכת המגלומנים באשר הם, שפמפמה מניקור פלאס פדיקור זהוביים בעונת התצוגות החולפת.

אנה. התמונה המופצת ביותר בתולדות טוני טון.

זה קשה, אבל תשתדלו להתמקד במניקור. דלו רוסו.

ולבסוף, החוויה הטראומטית של "סקס והעיר-2", ממנה נחקק בזכרוני רק האותומן בצבע קובלט בדירה המשמימה של קארי והמניקור המידאסי של סמנתה-מון-אמור גרמה לי להפעיל את כל כישוריי כתחקירנית ולהשיג תוצאות.

האם מתאימים את צבע הציפורניים ליעד החופשה או להפך? סאם ג'ונס באחת מן התמונות הבודדות ברשת המנציחות את הזהב המדובר. תאמינו או לא.

כמובן רק אז גיליתי שלא מדובר בלק, אלא בערכת מדבקות מחומר פולימרי (18 יחידות, במקרה שמשהו מתפקשש), שניתך קלות בחימום וכתוצאה נדבק לשטח הציפורן, עליו יישאר כ-40 יום (בציפורניי רגליים, קצת פחות בציפורני ידיים). הערכה כוללת מדבקות בגדלים שונים להתאמה מירבית לגודל הציפורן, יש לחמם (בפן) ולהדביק (אני נעזרתי בדוחף עור), ואת השאריות לגזור עם קאטר ולשייף. לכל מי שאין לה מיומנות מניקור/ פדיקור בסיסית, מוזמנת לפנות לסלונים נבחרים, שם השירות יינתן תמורת 175 ש"ח בלבד. לכל השאר, יש ל"מינקס" מפיץ בארץ (http://www.minx.co.il/), שתמורת 15 ש"ח ישלח לכן את הערכה בדואר רשום. ערכת הזהב שלי עלתה 45 ש"ח, אבל יש המון דוגמאות וציורים, שאת מחירם תצטרכו לבדוק. 40 דקות של השקעה והתוצאה מרשימה (ומושכת המון תשומת לב -כבר יומיים אני מדקלמת את הטקסט לעיל לפחות פעמיים ביום -מוזר, הרשת מלאה בחוויות מינקס כבר זמן מה, ותל-אביביות עוד לא בעניינים...), אך מגבילה בבחירת הנעליים ובעיקר מחזירה אותי לזכרונות ילדותי הקשורות בשיני זהב, שהיו אופנתיות להחריד בארץ מולדתי.

זה מה שנשאר...

They were too pretty to be left there

מדבקת ה-50% של "גולף אנד קו" גזרה את גורלם של שני הארנבונים האלה להנצל בידיי. קראתי להם אייסי ופינקי, כל אחד על פי גוונו. לצערי, היות ויש אפס מקום תצוגה פנוי בביתי, הם כנראה ישמחו את אמא שלי, בעלת גינה מאושרת שכמותה.

Nouvelle vagued

אני מאוד זהירה עם טרנדים. זאת אומרת, אני עוקבת אחריהם די מקרוב -על מנת לזהות מראש, לחשב את מהירות והיקף התגובה ובהתאם לאמץ (ורצוי עונה אחת לפני הסימפול המטאורי של זארה/אמריקן אפארל/טופשופ/ה&מ) או לוותר (דבר או ג'קט אופנוענים, מגיפה זה לא הקטע שלי). המירוץ אחרי טרנד נועד מראש לכשלון בפרמטר המהירות וכאן, בואו נודה, הגיאוגרפיה לא לטובתנו -ההיצע של וינטאג' דל, החיפושים ברשת והמשלוח הבינלאומי ארוכים ומייגעים, ויש גם את האופציה העליזה של DIY... במידה ונזכרת מאוחר מדי (איך, לעזאזל, פספסתי? הרי זה היה שם, שחור על גבי לבן, בהפקה ההיא של הווג האיטלקי ממרץ 2007...) ואת בכל זאת מסרבת להרפות, תיאלצי להתנחם בעובדה כי לא כל האהבות הן ממבט ראשון (ולהגיד לכולם שיש לך את זה ממזמן).

הרצוי והמצוי

וכך קרה שלפני שבועיים נכנעתי ללק לציפורניים בגוון מנטה הסופר-טרנדי. כן, כולן היו שם לפניי. כמובן שהמקור שייך לשאנל, והוא מלווה גם בשם טעים כמו nouvelle vague, שמריץ בראש שיירה של אסוציאציות ודימויים אהובים. היות ולא היה לי שמץ איפה לחפש בארץ, ובאיביי המחיר הרקיע ל-50$, השלמתי את פדיקור הקיץ האולטימטיבי בעזרת turquoise & caicos המקביל של 'אסי', ואז זה היכה בי. האם הפכתי פתאום לטיפוס פסטלי? הגוון הזה, לצד מקביליו בתכלת וסגול, פשוט חלחלו לבהונותיי מפריטי האינטרייר, כלי המיטה, לנז'רי ואפילו אמצעי שינוע אחד, כולם סובבים אותי לאחרונה מבלי דעת. אכן פתלתלות הן דרכי הטרנד...