צילום אופנת הרחוב והן הווי המועדונים החל כתחביבם של בודדים, אשר ביקשו לתעד ולפאר תופעה תרבותית-חברתית שלרוב נטלו בה חלק –כך צולמו נשפים, מירוצים ושאר האירועים של החברה הגבוהה, שרק נציגיה יכלו להרשות לעצמם לעקוב אחרי שינויי האופנה. המצב השתנה עם עליית פולחן הנעורים והתפתחות הקונפקציה בשנות ה-50 וכן תופעת מחזור אופנת העבר (וינטאג') כחלק מהמגמות הפוסט-מודרניסטיות של שנות ה-60. הצעירים החלו לבטא עצמם במלבושיהם כחלק מתת-תרבויות שונות, שמטרתן מרד בממסד –טדי בויז, רוקבילי, בייקרס, זוט, סקינהדס והרשימה עוד ארוכה. בנסיון לבחון מחדש את גבולות המהוגן ולבדל עצמו מהסביבה יצר הדור הצעיר תמהיל אופנתי שנראה ברחובות הערים עד היום, ומקורו ברשתות האופנה לצד ארון הסבתא, מותגי יוקרה לצד שווקי הפשפשים והקאסטומייזינג.
ובאשר לתיעוד האינדיווידואל המוחצן, תמיד היה בסביבה מישהו שישלוף את העדשה –כך, הקפיא דיוויד ביילי את אווירת ה'סווינגינג לונדון' בסיקסטיז, פליס קוינטו ובובי מילר הנציחו את עידן הדיסקו בסטודיו 54 בסבנטיז ואיימי ארבוס התחקתה אחרי ניו-יורק של האייטיז, כאשר צילמה טיפוסים אקסצנטריים ברחובות הלואר איסט סייד, סוהו והאיסט ווילג’. בניינטיז זוהה הפוטנציאל המסחרי שבתיעוד אופנת הרחוב, שעם הזמן הפכה לגורם שהשפיע על הרגלי צריכת האופנה לא פחות ממסלולי התצוגות. נציגיהם של תאגידי ענק שוטטו ברחובות האופנתיים ופקדו את מקומות הבילוי הלוהטים ביותר של בירות העולם בניסיון לתעד את המתלבשים המצטיינים והייחודיים ובכך לזהות את המגמות המתהוות. היום, בעידן האינטרנט והמצלמה הדיגיטלית, עם צורך מוזר לתעד ולקטלג כל פרט בחיינו האישיים, בלוגים המתעדים אופנת רחוב מסביב לעולם הפכו לתופעה שכיחה למדי.
סטודיו 54
ההולך ברחובות
התופעה כולה, ברוכה וחיובית ברובה, גרמה להיפוך היוצרות –לא עוד צלמים הצדים את המתלבשים המחתרתיים והאוונגרדים הנקראים בדרכם באופן מקרי, אלא גנדרנים הלבושים בקפידה על גבול המאמץ שתרים אחרי הצלם בתחנות הקבועות בשיטוטיו. גם הגלובליזציה ונגישות המידע לא עשו טוב למתלבש האינדיווידואלי –כולם מתעדכנים באותם המקורות, מאמצים את אותם הגימיקים ויוצרים ביקוש לאותם פריטי וינטאג', מה שגורם לפוקדי המסיבות בשטוקהולם להתלבש בדיוק, אבל בדיוק כמו חבריהם בגלזגו, מוסקבה או תל-אביב. רשתות האופנה גם הן לא נשארו מאחור –"קסטרו" העלתה ברשת פרויקט שבמסגרתו נערים אנונימיים זוכים להפקת אופנה פריסטייל אישית, ואילו TNT שאלה את פורמט הקמפיין החדש מ-'בלוגי אפנת רחוב תל אביבים'.
העלייה המטאורית של צילום אופנת הרחוב –מאיזוטריה למיינסטרים –ללא ספק לא תשאיר את הדברים כפי שהיו, ומעניין יהיה לעקוב אחרי התפתחותו. נקווה שרחובותינו יהפכו ללבושים טוב יותר, אפילו מתוך חששו של האדם הפרטי להתקל בצלם כשאינו במיטבו; שיצירתיות ומקוריות המתלבשים תמשיך להפרות, לרגש, לסקרן ולהצחיק אותנו, ולא ניחשף לעוד רצף חיוור של קורבנות אופנה חסרי אמירה וייחוד. ובינתיים –חייכו, נתפסתם!
